פסק-דין בתיק ע"א 52403-09-11

השופטת ש' וסרקרוג, ס' נשיאה :

1.         הערעור הוא על פסק דין של בית משפט השלום בחיפה (כב' השופטת אילת דגן) מיום 26/7/11 בת"א 8198-08-98, לפיו מינה בית המשפט את עו"ד אבנר אבנרי ב"כ המערערים ככונס משותף לצורך רישום הבית המשותף (במקום עו"ד אלי רולוף, ב"כ המשיבים), והורה כדלקמן:

בנוגע ליחידות הדיור:

צו הרישום ניתן, תוך אימוץ חוות דעת המפקחת על רישום מקרקעין, לרישום בית משותף על המקרקעין המזוהים כחלקה 235 בגוש 10607, לרבות הבנוי על המקרקעין (להלן: הנכס ) בתחומי המועצה המקומית קרית טבעון, לפי הפירוט הבא:

- הרישום יבוצע לאחר שיוגש תשריט רישום הבית המשותף שידגים את שלוש הדירות הקיימות על המקרקעין, לרבות השטחים שנבנו שלא בהיתר בסימונם ככאלה " בניה ללא היתר כדין" וכן " התשריט איננו תואם את היתר הבניה";

- הזכויות הרשומות על שם המערערים אסתר ואליעזר סטרולוביץ (להלן: המערערים או סטרולוביץ ) תיוחדנה לשתי הדירות המוחכרות להם לפי שטחי החכירה;

- הזכויות הרשומות על שם אפשטין אטי, ממנה נרכשה הדירה על ידי המשיבים; הערה שנרשמה לפי צו שניתן על ידי בית המשפט לעניינים מקומיים קריות, בעניין המשיב 1 - הנאשם לזרוביץ' יוסף, תיוחדנה לדירה המוחכרת לה, לפי שטר החכירה;

            - זכותם הקניינית של ניקול ויוסף לזרוביץ (להלן: המשיבים או לזרוביץ ) תשתכלל לכדי זכות קניינית רק לאחר שתימחק הערה על צו ההריסה.

            בנוגע לרכוש המשותף:

- החלק הבלתי מסויים של כל דירה ברכוש המשותף יהיה 1/3 וזאת בהתאם להוראות בית המשפט העליון ברע"א 9552/06. מאחר שהמערערים סטרולוביץ הם בעלי זכויות קנייניות בשתי דירות, יהיה סך החלקים היחסיים הבלתי מסויימים ברכוש המשותף שיירשמו לזכות דירותיהם - 2/3 והם יהיו רשאים לחלק את החלקים הבלתי מסוימים בין שתי הדירות, לפי שיקול דעתם, ואילו 1/3 יהיה שייך למשיבים - לזרוביץ'.

            - בית המשפט דחה את בקשת המערערים להורות על הצמדת שטחים מסוימים מתוך השטח המשותף לאחת או יותר מן הדירות הנ"ל, וזאת מאחר שעל פי פסיקתו בהעדר הסכמה בין בעלי הדירות אין סמכות עניינית לבית משפט השלום להורות על הוצאת חלקים מהרכוש המשותף והצמדתם לדירות, והנושא הוא בסמכות העניינית של בית המשפט לענייני קניין - בית המשפט המחוזי.

המחלוקת בערעור :

2.         המערערים טענו כי טעה בית משפט קמא משלא הורה בטעות על פירוק השיתוף במקרקעין, תוך התעלמות מפסק הדין שניתן על ידי בית המשפט העליון, וכי הסמכות לעשות כן, תוך הצמדת חלקים מהרכוש המשותף נתונה הייתה לבית משפט השלום.

            המחלוקת בין הצדדים לא נוגעת עוד לחישוב שיעור ההצמדות אלא לשיטת החלוקה הראויה, באופן שהמערערים טוענים כי יש לבצע חלוקה בעין והצמדת אותם חלקים לדירות שבבעלותם, ואילו המשיבים סבורים כי אין לבצע את ההצמדה בהעדר הסכמה בין הצדדים.

  הרקע וההליכים הקודמים :

3.         הגם שהמחלוקת נושא הערעור צומצמה, יובא פירוט קצר של כלל ההליכים הקודמים:

- לבעלי הדין זכויות חכירה בבניין שברח' רמז 21 בקרית טבעון על חלקה בשטח 1,082 מ"ר הידועה כגוש 10607 חלקה 235, ובו שלוש יחידות (להלן: הנכס ): שתי דירות ומרתף. האדונים סטרולוביץ' חוכרים דירה אחת ואת המרתף והאדונים לזרוביץ' חוכרים את הדירה השנייה. במהלך השנים הורחבו השטחים הבנויים, ונקבע כי ההרחבות היו בהסכמה הדדית.

            למרות שבאותה עת הבית לא היה רשום כבית משותף, לגבי כל יחידה מתוך השלוש קיים הסכם חכירה נפרד במינהל מקרקעי ישראל.

- במסגרת הליך שהתנהל בבית משפט השלום בת"א 10283/98 הגישו האדונים סטרולוביץ' בקשה לפירוק שיתוף במקרקעין ולרישום הבית כבית משותף, וזאת לאחר שפנייתם למשיבים לביצוע רישום הבית כבית משותף בהסכמה, לא נתקבלה.